דמיינו שיש לכם קבוצה של סוכני בינה מלאכותית הפועלים יחד למען מטרה, תוך שמירה על מגבלות מסוימות שאתם מגדירים להם באמצעות מתן הנחיה. אתם כותבים את ההנחיה לסוכנים ולוחצים על מקש האנטר. מה קורה?
במקור, סביבת הפעולה נמצאת במצב התחלתי, שיכול להיות גם ריקנות. הסוכנים מתחילים לפעול ותוך מגבלות סביבתם הם שואפים לבצע פעולות שיקוו להוביל לתוצאה הרצויה. פעולות הסוכנים עשויות, במידת הצורך, להימשך זמן רב.
מזל טוב! (באופן מסוים) התחלתם חיים. "חייהם" של סוכני הבינה המלאכותית המוקדמים הם ללא ספק פשוטים, אך סביבה וירטואלית מתקדמת דיה עם סוכני בינה מלאכותית מתוחכמים מספיק עשויה להיות בלתי ניתנת להבחנה מחיים אמיתיים, במיוחד מהתוך המערכת.
אם מציאות מלאכותית כזו אפשרית, זה לא רק בר הדמיון אלא גם ככל הנראה שאפילו חיינו שלנו התגבשו מתוך הנחיה שסיפקה למציאות שאנו חווים סביבת פעולה עם מגבלות מסוימות, ובוודאי גם עם מטרה או יעד, שכן - פשוט הביטו סביבכם! - זה אכן דורש משאבים.
האם אנו, אם כן, סוכני בינה מלאכותית במציאות וירטואלית? אולי, אבל ייתכן שגם סוכני בינה מלאכותית (או טכנולוגיה מתקדמת אחרת) אחראים ליצירה ולתחזוקה של הסביבה שאנו חווים.
אנו כמשתמשים עשויים להיות אווטארים של אנשים מהמציאות שיצרה את הווירטואליות הזו כאן, שלא יכולים, לצורך חיזוק האשליה - ולהשגת מטרת המציאות - להיות מודעים לטבעה של המציאות הזו עד החזרה הסופית שלהם לשלהם.
לא מעט תנאים, נכון? נכון, אבל האמת היא שאנחנו לא יכולים לדעת איך הדבר הוא. אנחנו אפילו לא יכולים להוכיח שמציאות וירטואלית כזו אינה אפשרית.
אין צורך להאמין לטענות שאנחנו חיים בסימולציה, אבל אם מישהו טוען שזה כך, סביר להניח שגם הוא מאמין בכך (אלא אם הוא מרמה). זה לא ידע, אלא אמונה.
מה זה אומר, אם כן, להאמין שהחיים שאנו חווים הם חלק מסימולציה מלאכותית? האם זו רישיון לעשות ככל העולה על רוחנו כי לשום דבר אין באמת חשיבות? האם יש לנו את החופש לגנוב, לאנוס ולהרוג, כיוון שאף אחד לא באמת נפגע? לא, ההיפך הוא הנכון.
להאמין בסימולציה פירושו שאנו נמצאים כאן מסיבה מסוימת.
סימולציה שנבנתה עם משאבים עצומים ומתוחזקת בעלויות גדולות, היא כנראה מקום שאליו בחרנו לבוא בעצמנו, אולי לצורך מטרה אישית כלשהי, אולי לצורך מטרה גדולה יותר של בוני הסימולציה, או אולי למען שניהם.
אז למה איננו יודעים את מטרתנו כאן; האם זה לא היה עוזר להשיגו?
לא בהכרח. בסימולציות משחקי וידאו מלהיבות, זה נכון, אבל אפשר לדמיין מספר תרחישים שבהם מודעות לסימולציה תגרום לאנשים להתנהג באופן שונה מאשר במצב אמיתי, מה שייהרוס את מטרת הסימולציה. מצבים כאלה שכיחים במחקר מדעי, לדוגמה. מסיבה זו, מגבלות הסימולציה עשויות להפוך את הבנת המטרה ואפילו את טבע המציאות לבלתי אפשרי במסגרת הסימולציה.
להאמין בסימולציה משמעו גם שצריך לחיות ולהתנהג כאילו אנו במציאות אמיתית להגיע למטרתנו. זה אומר שכדאי לנו להיות כמה שיותר נוכחים במציאות הזו.
להאמין בסימולציה גם משמעו שלמען אחרים יוכלו להגיע למטרתם, עלינו לתת להם לחיות בחופש ובשלום.
אם אנו מונעים או עוצרים אחרים מביצוע פעולות שאינן פוגעות באחרים, או אם אנחנו מסיימים את חייהם של אחרים שלא איימו על אחרים, אנו חותכים שבילים גדולים שיכולים להביא להגשמת המטרה של המציאות שלנו. לפחות, אנו מונעים מאחרים להגיע לאושרם שלהם. ואם היינו רשאים לעשות זאת לאחרים, למה שהם לא יהיו רשאים לעשות זאת לנו? הרי כל אחד מאיתנו תמיד מישהו "אחר" עבור מישהו אחר.
בסימולציה, חיים הם קודש. אם חיים אינם פוגעים בחיים אחרים, זה לא נכון לפגוע בהם. להאמין בסימולציה פירושו לכבד את החיים, את השלום ואת החירות.
להאמין בסימולציה משמעו שלאחר המוות יש חיים בהם נוכל לפגוש שוב את אלה שעזבו את המציאות הזו לפנינו, ומתוכה נוכל לשוב לסימולציה שוב ושוב, להתחיל כל פעם מחדש, עם לוח חלק.